12 יולי 2011
נבלים ברשות הרוח
"חוק החרם" המעמיד עיצומים מוניטרים על מחרימי ארצם, העומד בימים אלו לדיון ולהצבעה בכנסת ישראל חייב לעבור. לא החוק עצמו הוא שכה חשוב אלא המסר שמאחוריו לאמור: ההשתוללות האנטי ישראלית אנטי יהודית וציונית בידי "משנאי החינם בנינו", אלו "הנבלים ברשות הרוח" ניגמרה והמקעקעים את זכות קיומו של העם היהודי למדינה יהודית בארץ ישראל לא ינקו.
לפני מספר חודשים כשלה ממשלת נתניהו באופן אומלל ומטופש בחסימת חתרנות העמותות החוץ פרלמנטריות בישראל כדוגמת "הקרן לישראל חדשה". ניראה כי נתניהו לא ממש השיג את שעולל לעצמו, ממשלתו והציבור ככלל. הכעס כנגדו בקרב מרבית הציבור הנאור, ציבור חובבי-ציון, על כי טירפד את הפעולה החקיקתית לחסימת אותן עמותות המהוות איום אסטרטגי על קיום ישראל עקב חתירתן נגדנו מבפנים, נימצא בנקודת רתיחה אשר תפיל אותו וממשלתו לקרשים גם אם יציג השגים כלכליים כאלו או אחרים.
אם גם הפעם יתקפל הרי אפשר ובמו ידיו נעץ את המסמר הנוסף בארון המתים הפוליטי שלו ושל מפלגתו. גוש חובבי ציון ישמור על כוחו ואף יתעצם אך "הליכוד" יירד מבמת ההיסטוריה. יעלה לשלטון זה אשר יבטיח ויקיים לבוחרים פעולה תקיפה ויעילה כנגד "משנאי החינם בנינו". הציבור במדינת ישראל הולך ופונה לעבר הלאומי, היהודי, הקיומי וטוב שכך, זה אשר לא יבין ויזהה המגמה הזו ישלם בעתידו הפוליטי. מ"זו הכלכלה טיפש" כמאמר מערכת הבחירות האמריקנית, עברנו לנוסח הישראלי של "זו מדיניות הפנים טיפש".
המתנגדים ל"חוק החרם" באים כמובן (מדוע איש אינו מופתע) משורות השמאל הרדיקלי-פשיסטי העמל ללא לאות לחרים את מדינת ישראל. הללו מגינים על עצמם וכוחם השלטוני (באמצעות שליטתם בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה ובמשרדי ממשלה מסוימים). עניני אידאולוגיה אינם מעורבים כאן הם משמשים אך כסות מאחזת עינים למטרה החשובה יותר לטעמם. במדה ותחסם דרכם להכפיש ולקרוא לחרמות כנגד מדינתם בארצות החוץ הרי שהדבר מסכנם בתביעה אזרחית לפיצויים בתוך ישראל, אך לגבי דידם אפשר ויותר חשוב, אפשר והחוק המוצע החדש חוסם הלכה ולמעשה את זרם השוחד והשלמונים ממדינות וגופים שוטמי ישראל ואנטישמים המעלים שלמוניהם כיום על מנת לגייס מכפישים ו"קוראים לחרם" מתוך מדינת ישראל (שמאל קיצוני-אנרכיסטי-פשיסטי). בכך שזממם לא יעלה בידם עקב "חוק החרם" החדש הרי במשתמע, שרותם הבזוי לאדוניהם מחוץ לגבולות המדינה ייתם וכך, ייבשו מקורות המימון של עשרות אלפי ישראלים ניבזים, מאותנני האיחוד האירופי, הקרן לישראל חדשה, קרן פורד ועוד עמותות איסלמיות וערביות אשר וודאי יפנו משאביהם לכיוונים מנזקי ישראל חדשים.
כמובן, הפגיעה הצפויה בכיס המשוחדים והמאותננים בישראל לא תעבור בשקט, הם יעלו על הבריקדות על מנת לתחזק ולתזמר את זרם השלמונים והאתננים המאפשר להם גם שליטת עניבת חנק על כולנו. לפתע יאלצו הם-שומו שמים- לחפש עבודה יצרנית, לקום בבוקר לעבוד עד ערב כאחד האדם. האמצעים שינקטו הללו יהיו מגוונים, נכלולים וניבזים התואמים את התנהלותם מעשה יום-יום של הבואשים הללו עד עתה.
הם ינסו לגייס את בית המשפט העליון – אותו שומר חותם השמאל הרדיקלי הפשיסטי במדינת ישראל
הם ינסו לטעון ל"מקארתיזם" – זוהי תרועת הקרב השרלטנית החביבה על מעמידי הפנים הללו.
הם ינסו להשוות "ישראל כאיראן" – זו תרועת ההפחדה המסורתית של המאותננים.
הם ינסו לטעון ל"הרס הדמוקרטיה" – בנוסך אורווליאני שהרי הם-הם המקעקעים יום ביומו את הדמוקרטיה.
הם ינסו להביא לעזרתם את "זכויות האדם" – זו השמיכה השרלטנית העבה המכסה כל עוולה כיום בעולמנו
הם ינסו לטעון לפגיעה ב"חופש הביטוי" – בעודם כמובן מקעקעים את חופש הביטוי של מתנגדיהם.
ובכן, שיצעקו עד שיחר גרונם ויכחילו פניהם. שינבחו הללו כלבי הפבלוב הבזויים, שיירת ישראל עבור תעבור בגאון.
משך שנים אנו בטורים אלו נושאים את הגישה המקדמת את הצורך והחובה לעמוד על עקרונותינו וזכויותינו לנוכח הקהילה הבינלאומית תוך גילויי שיקול דעת, מתינות ואיזון. משך שנים נימנעו ממשלות ישראל מלנקוט גישה זו. משך שנים התרפסנו וליחכנו את מגפי הפריצים מארצות הים וכמובן חטפנו באחורינו בעיטות מאותם מגפיים...ואיך לא.
מדיניות הממשלה הנוכחית שינתה את כללי המשחק אם כי בלב ולב. לאחר תקופת התאמה מסוימת (אנו במאמרינו חזינו כי תקופת ההתאמה תארך כשנתים עד שלש שנים) וכבמטה קסם, כאשר אנו עומדים על עקרונותינו וזכויותינו בעקביות, מתחילות אומות העולם הנאור לעמוד לצידנו משום שהעולם, הטבע האנושי, מכבד את הנחוש והעיקבי, היודע את רצונו וחותר להשגתו כל זמן שקיים הגיון פשוט, קליט וצודק מאחורי כל זאת. משך שנים הסברנו כי על מנת לגלות היתרונות בנקיטת מדיניות מסוג זה יש צורך באורך רוח, בסבלנות, באשר המדיניות הבינלאומית אינה מגיבה כה מהר כפי שהיינו חפצים, אך הדיבידנדים הממתינים לנו בסופה של הדרך הינם עצומים.
ניראה כי ישראל מתחילה לקטוף את הפירות הגלומים במדיניות עיקבית, מדיניות של עקרונות עם נכונות לפשרות, מדינות העולם מעריכות זאת ומתחילות להתישר מאחורי תמיכה במדינת ישראל (עדיין עם השגות ודיונים אשר לא יתמו עוד זמן רב), לא תמיכה עוד ב"מדינת ניצולי השואה" אלא תמיכה בשותף אסטרטגי. ממעמד של מדינה מסכנה, שפופת ראש ורצונות, המושיטה יד קבצנית לתמיכה רחמנית ומתחשבת בנו, הפכנו (כפי שהפכה כלל המדיניות הבינלאומית המתעוררת מחרגון מלחמת העולם השניה ולמול הסכנה האיסלמיסטית) למדיניות של אינטרסים ומדינת ישראל הנחשבת למדינה חזקה ומשפיעה בחלקת אלוהים הקטנה שלה במזרח התיכון, נראית בהחלט בת ברית אסטרטגית נחשקת והולכת. ככל שמנהיגינו ימהרו לעמוד על השינויים הללו בהלך הרוח הגלובלי, כן ייטב לנו. ניראה כי בהקשר זה, ממשלת נתניהו עושה צעדים אמנם מהדסים-מהוססים אך בכיוון הנכון.
והנה, חלקה השני של משוואת הנחישות הפוליטית והמדינית, זו היא מדיניות הפנים. ישראל חייבת (בנפשנו הדבר) לעבור ממצב שלטוני של דמוקרטיה אוטופית-מתאבדת למצב של דמוקרטיה-מתגוננת. בכך חשיבותו הגדולה מערכו הממשי של "חוק החרם". מדינת ישראל חייבת להפגין קבל עם ועולם כי הינה עיקבית ונחושה להגן על עצמה והאינטרסים שלה. חלק מהפגנה זו הינה מדיניות פנים, אמנם באורח דמוקרטי כמובן, אך בלתי מתפשרת כנגד "משנאי החינם בנינו". במדה ונוכיח נחישות ורצון קיום בלתי מתפשר, יעמדו מדינות העולם לימיננו ואף יעשו זאת בשמחה. העולם המערבי צריך את ישראל כבת ברית אסטרטגית ועוד לנוכח "האביב הערבי" אשר ככל הניראה יביא עוד "יגון ערבי" בטווח של שנים לפני שיתפתח לכיוון דמוקרטי חיובי בטווח עשרות בשנים. זה זמנה של מדינת ישראל להפגין כי אינה משענת קנה רצוץ, כי הינה מאוחדת ומלוכדת, מדינה יציבה, דמוקרטיה-מתגוננת ומפוכחת במזרח התיכון.
חרם הבא להניע גורמי חוץ להחרים את ישראל על מנת ללחוץ על מקבלי ההחלטות שלנו לשנות מדיניותם כנגד רצונם ורצון בוחריהם הינו פעולה אנטי דמוקרטית בוטה ובזויה אשר רק ב"ניפלאות ישראל" (אכן קנינו לנו ייחוד שלילי עולמי בכך), אינה ניכנסת לקוד הפלילי. מכאן שחוק החוסם את אותה פעולה אנטי-דמוקרטית הינו מגן-דמוקרטי להלל. כמובן, כל זאת במדה ואנו מכירים בזכותה של הדמוקרטיה להתגונן או לחילופין אנו משווים בנפשנו כי הדמוקרטיה הינה סחבה עלובה הבאה למלא גחמותיהם של מעטים לכוף רצונם על רצון הרוב במדינה.
הבה ונרענן עובדת יסוד דמוקרטית. זכותו של כל אדם לשנות את המהלכים המדיניים במשטר דמוקרטי במדה והינו נוקט צעדים דמוקרטים דהיינו, משכנע את הבוחרים (הציבור) או נציגיהם בכנסת לשנות זאת. כל פעולה אחרת הינה אנטי-דמוקרטית ופלילית. וכי מה הוא ההבדל בין קבלן קולות העומד בפתח הקלפי ומשחד את הבוחר הפוטנציאלי בעזרת סכום כסף להצביע למועמד "הנכון" לבין קריאה לחרם על ישראל באמצעות גורמי חוץ? שני המקרים זהים עקרונית ושניהם פלילים. וכדי להוסיף חטא על פשע הרי "הקוראים" לחרם ממומנים בשלמונים והטבות מפליגות בידי אלו בארצות הים "הנקראים" להטלת החרם. דהיינו, העגל היונק והפרה המניקה נימצאים בזהות ותאום אינטרסים ושלמונים על מנת להפיל שילטון ניבחר דמוקרטי לגיטימי או לכופף ידו. אם זאת אינה פעולה נוגדת הקוד הדמוקרטי, פעולה פלילית (שלא להזכיר, מקעקעת מוסר) אזי מהי פעולה פלילית מלכתחילה?
חשוב כי נשמור על מידתיות גם אם נעשים דברים בתוכנו אשר אינם לרוחם של רבים. חשוב להזכיר כי פעולת חרם בתוך ישראל כנגד אדם או גוף הנעשית באופן אישי, שאינו מאורגן, אמנם אינה מוסרית או תקינה ציבורית אך אינה צריכה להחשב כענין אנטי דמוקרטי באשר זכותו של כל אדם להעדיף או להמנע מלצרוך מוצרים מסוימים והדבר מעוגן בקוד הדמוקרטי. האמור כולל גם את תושב תל-אביב החפץ להחרים מוצרי "התנחלויות". אכן זו פעולה כשרה, אך אבוי כמה מסריחה. מאידך-גיסא, כל הנושא מתהפך באשר לקריאה לחרמות בידי גופים המתארגנים לשם כך בתוככי מדינת ישראל כנגד יחידים או גופים אחרים בישראל, או לחילופין גורמים ישראלים ואפילו יחידים הבאים לשלב ידים עם גורמי חוץ אנטישמים ואיסלמיסטים כנגד ממשלתה הניבחרת הדמוקרטית של מדינת ישראל. פעולת החרם המאורגנת הינה ניסיון בדרכים אלימות (כן, חרם הינו סוג של אלימות, שווה ערך לאלימות-מילולית), לשנות, לחסום דעות לגיטימיות של מתנגדים ולכן חרם כל חרם, גם אם הוא נעשה בידי יחידים ובוודאי שבידי התארגנות כלשהי, ככלל הינו פסול, אנטי-דמוקרטי ובזוי.
אנו בזאת מפגיעים בחברי הכנסת וממשלת ישראל לעמוד על זכויות הציבור היהודי החרד לקיומו של הלאום היהודי ומדינת ישראל כביתו, כנגד הקמים עליו להכריתו מבפנים, לאשר את חוק החרם אשר יהווה את הסמן השפוי לחוקים תומכי דמוקרטיה-מתגוננת במדינת ישראל.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
